מסר מהפלידיאנים ומאשת הקשת קַטַנַמַהַיַהִיטַה – הדברים כפשוטם

המסע להוואי, היא למוריה, היה חלום עבורי עוד מילדות, לפני שהבנתי את משמעות החלום, השנים חלפו והחלום נרדם יחד עם רעשי היומיום, תהליכי ההתבגרות ומטלות העשייה השגרתיים לנו.

אחרי קבלת מסר אישי אצל מורתי, דורית ישראל, משהו החל להתעורר, לימודי התקשור כבר עוררו את החלום משנתו בבהירות להגשמה. דרך בריאת מציאות והתכווננות שלי יחד עם זוגיות ומשפחה נהדרת ברוך השם, החלום התגשם הרבה יותר מוקדם מציפיותיי, כשהדברים מדויקים עבורנו, הם פשוט מתרחשים ללא מאמץ.

את שמי העתיק, אשת הקשת, קבלתי כבר מזמן, אלא שלמען האמת, הוא קצת הביך אותי ונראה היה בעיני יומרני, גם אם עדיין לא הבנתי את משמעותו עבורי.

עד נסיעה זו להוואי, לא ידעתי שהקשת היא סמל משמעותי בהוואי, אפילו לוחיות הרכב מסומנות עם קשת, בקרנו במפלי הקשת, חיבקנו את עצי אקליפטוס הקשת, הקשת נגלתה אלינו בשמיים פעמים רבות כסימני דרך עבורנו, השיא עבורי היה, כשהגענו לסלע עתיק מתקופת למוריה, עליו ציור של איש וקשת מעליו, פול, המדריך הסביר כי זהו מקומו של "איש הקשת", בעודו מסביר שקיים מקום דומה של "אשת הקשת" ב Big Islandבו כבר היינו (סיבה להגעה נוספת להוואי עבורי), הפתעה וברכה בו זמנית, קבלתי דיוק עבורי להרגיש ולדעת שאני בדרכי הנכונה.

המסר שחזר בכל מדיטציה והתכווננות, בהן ראיתי קשתות לרוב, מעבר לצבעי הקשת המגוונים, היכולת האינסופית של יצירת הצבעים, כל אחד וצבעו שלו וכולנו יחד אחד, והדרכים המגוונות והאפשריות לנו כצבעי הקשת לחיבור לבורא ולעצמנו, מעבר לכל אלה זו ה ר מ ו נ י ה, זו ההרמוניה של למוריה, ואותה יש להביא לארצנו הפצועה, לגדול ולנבוע ממנה וממקום נקי ופשוט ללא רעשים והפרעות מאלה הרוצים שלא נראה את גרעין האמת הפשוט בתוכנו.

המשימה מורכבת ומאתגרת, היות ובכולנו זיכרון תאי של כאב וטרור, המילה שלום איננה מתאימה כפי שאני מרגישה, אלא הרמוניה ופשטות בכל אחד ואחת מאתנו, מה שיאפשר לנו לראות זאת בכל אחד ואחת מאתנו, כן גם באלה שבמבט ראשון מפחידים ומעצבנים אותנו, ומוציאים מאתנו תחושות שראוי וכבר ניפרד מהן.

בהתכווננות אמתית להביא את רוח למוריה ההרמונית לביתנו.

זה לא יהיה פשוט, ולא מיידי, עם אמונה התכווננות ואמת פשוטה KATANAMAHAYAHITA , זה יקרה.

וכך יהיה,

אשת הקשת אז והיום

חשוב להבין, מקורותינו בלמוריה אינם סותרים את הסיפור המקראי עליו חונכנו וגדלנו, אלא בדיוק מראה את מקורותינו. למוריה, היא גן העדן עליו מסופר בתחילתה של האנושות התבונית.