וידוי

אין לנו תא וידוי כמו בכנסיה, אז הלכתי על תא גדול יותר...

אני מתביישת, יותר נכון התביישתי, כבר לא מתביישת, כי אני יודעת כבר זמן מה, את המקור לכל זה.

לא סיפרתי לאף אחד, חשבתי לעצמי שזה ממש חולני, ובטח לא הגיוני, הרי אני שונאת בתי חולים, ולא רוצה להתקרב אליהם...

אז איך זה, איך זה שכשאני פותחת את ארון התרופות, זה עם דלת התריס במטבח, הריח שיוצא ממנו, ריח שלל התרופות המגוונות (הרבות יש לציין גם אחרי צמצום), ניחוח בית החולים הזוחל, עושה לי טוב? אני מוצאת את עצמי לוקחת נשימה ואפילו נהנית להריח את הארון הזה.

אני מתמהמהת, חושבת לרגע ואז נופלת לי בפעם הראשונה ההבנה שאני נהנית מהריח, מרגישה מוזר, קצת מתביישת וממשיכה בהתנהלות החיים כרגיל...

ביום אחר, אני עושה שימוש בנוזל אלכוהולי 70%, צריכה לחטא משהו, נשפך קצת יותר ממה שצריך, ועולה לו ריח האלכוהול, אני נושמת אליי, ומרגישה מוכר, הריח הנקי הזה עושה לי גם נעים ואני מרגישה בו נוח, ואז שוב, עולה גם אי-הנעימות והבושה, ואיתה קול פנימי, תגידי מה את נהנית להיות חולה, כשכל הניחוחות האלה היו סביבך ובך? מה קורה לך? את מתגעגעת למשהו משם?

ומיד עונה תשובה נבהלת, מה פתאום, חס וחלילה, רק בריאות, רק שלא יעלה למישהו שם למעלה הרעיון שזה מה שאניי רוצה... אמאלה!!!!

הערת שוליים: שיחות פנימיות כאלה של פחד, חוסר פרגון עצמי וביקורת קשה היו מנת חלקי בעבר באופן קבוע.

ואין לי את מי לשתף בדבר הנורא הזה מבחינתי, בידיעה שאני נהנית ממשהו שהוא בית חולים, שיש בי זיכרון טוב אליו משהו בי מתגעגע.

ואז מתרחשת הפעם הראשונה, בלימודי תקשור, על היופי ביכולת שלנו לברוא את המציאות שלנו, ועל שני התנאים לכך – אמונה ורצון. האם כל חולה רוצה להחלים, ויש בו את האמונה ביכולת הזאת? (זה נכון לכל תחום לא רק לבריאות). בתקופה ההיא עוד הייתי כזאת שנבהלת בקלות, וכמובן שאלתי גם את עצמי, איפה הרצון שלי נמצא? אז התשובה הייתה מיידית והעובדות בחיי קיימות, אני רואה רפואה, וגופי ואני אחד, יודעים מרפא ועושים ניסים יחדיו, תודה לבריאה, לסינכרונים ולאמונה ולרצון שיש בי לבריאות ומרפא.

בפעם הראשונה אצל רופא הנפש שלי לפני שנתיים בערך (נקרא לו הכומר 😊), אני חושפת את הסוד: אני נהנית אפילו מתרפקת על ניחוח ארון התרופות.

הגאון, מחייך ומגיב, וודאי זה ריח מוכר, ריח שבזכותו החלמת (טוב זה ניסוח שלי).

ואני מבינה, בכל הכאב הפיזי והנפשי, היה גם מרפא, הייתה אהבה גדולה ותמיכה, היה מעגל סביבי של אור וברכה, היה שינוי משמעותי וחיובי עבורי, אפילו מהפכה, סדרי עולם עבורי השתנו לטובה.

זה הזיכרון שחבוי גם בניחוח התרופות, ריח החיטוי וצבע הירוק בהיר... זה זיכרון ביולוגי בגוף שלי, שמעורר את התגובה שלי בהוראה מהמוח.

נסו לראות, לחשוף בפני עצמכם למה אתם נצמדים גם אם לא נעים לכם אפילו להודות בפני עצמכם, ללא כל סיבה נראית לעין, גם אם ההרגל לא משהו לדעתכם, גלו מה מסתתר מאחורי ההרגל ועשו טוויסט לשינוי, ליצירת סביבה והרגל נעים לכם יותר.

ואני, אני מתכווננת ונכונה ליצור לי מעגלי תמיכה ואור דרך חיים בריאים ללמידה וגדילה בדרך שלווה וברוכה ללא מכאוב פיזי או נפשי. ומצמצת את ארון התרופות ואת הריח שלו 😊

וכך קורה!

מתקלפת – הרצאה שהיא השראה

אשת הקשת - כרמית ריקלין

054-2580050

כלי לבריאת מציאות - דורית ישראל מורתי - מעגל הלב– הכי מומלצת

http://www.circleoftheheart.com/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA