מסר מהפלידיאנים דרך אשת הקשת -SOLINAYA
סוֹלִינַיַה - SOLINAYA, היא סליחה, לא ממקום מתנצל, אלא סליחה עצומה, מחברת, מעניקה, נותנת, סליחה ממקום מכיל, אוהב ושלם.
כמה מוארת היא הנשמה, כמה מואר הוא האדם המלא בתוכו חמלה וסליחה, היודע כי נפשו של האדם אינה יכולה להיות רעה פשוט כי יצרו רע. האדם הרואה בפוגע, בפועל ברשעות, חמלה, הוא זה היודע סוֹלִינַיַה – SOLINAYA. אנשים מאבדים דרכם, שוכחים את מקור האור שלהם, הולכים לאיבוד בחשכה, קרן האור שבהם מבלבלת כיוונה. מיהו האדם שיראה אנשים אלה באור, ויוכל לומר פשוט, סוֹלִינַיַה? כלומר, אני מכיל, אני אוהב, אני מתחבר, אני יודע שאבדת את הדרך. זוהי איננה מילת התנשאות, אלא אמירה שיש בה ידיעה מ
איפה באנו ומהו הגדול, האלוהי, המואר. סוֹלִינַיַה, פותחת שערי הלב לקבל ולסלוח גם אם לכאורה אין על מה, וגם אם הקושי לסלוח הוא כמעט בלתי אפשרי. סוֹלִינַיַה, אומרת אני מבינה, אני יודעת, אני מכילה בהוקרה ותודה, ובידיעה שהאור כבר כאן בחלקו, וברובו קרוב ותיכף כולו כאן בעוצמה גדולה. היו סלחניים לעצמכם מהמקום הגדול והעצום, המכיל והאוהב עצמכם בדיוק כפי שאתם. היו סלחניים לאהוביכם הרבים; הורים, ילדים, אחים/ות, גם אם הם ממש מוציאים אתכם משלוותכם, שחררו מהר כל כעס וטינה, ואמרו תודה, זה עושה קסמים. היו סלחניים לעמיתים במקום העבודה, למנהלים, אלה המדווחים אליכם (ד"א הם לא כפופים, לא כפיפים ולא עובדים שלכם...זה מסיפור אחר שלי...), כל מי שמתתמשק איתכם במהלך עיסוקכם, הקדימו סליחה לסליחה, חייכו ואמרו תודה, ככה מתרחשים ניסים... היו סלחניים לאלה הרחוקים מכם, שאולי מעולם לא הכרתם, אך הרגיזו אתכם בכביש, בחנות, בקניון, במדרכה, אפילו שמעולם לא החלפתם מילה... כשהכעס צף, הביקורת עולה, פשוט אמרו אפילו בקול שקט "אני סולח/ת לך" בני האדם פועלים מדפוסים, מאמונות, מחלקים שבהם שאינם אפילו מכירים, היו אלה היותר מודעים, שנו דרך, שנו גישה, אמרו סליחה, ואני סולחת לך, או במילה אחת אמרו סוֹלִינַיַה - SOLINAYA, זה יפעל כמו שרביט קסמים, אט אט משנה חיים.
באהבה,
כרמית – אשת הקשת
